עוד כשהיית ברחם שלי, דמיינתי לעצמי איזו מן אמא אני אהיה:

אני אהיה אמא מגניבה, שמשמיעה לך מוזיקה קלאסית בבית, מבשלת רק אוכל בריא מיד לאחר ההנקה, כזאת שלא צועקת, לא מאיימת אף פעם בעונשים, קוראת את כל ספרי ההורות המתקדמים והחיוביים שיש, אני אהיה החברה הכי טובה שלך. יחד, נבלה כל יום בטיולים בפארק, בפיקניק אורגני בשקיעה ועד גיל 10 לפחות לא תראה טלויזיה כי אנחנו נבלה יחד בכל דקה פנויה במשחק איכותי וביצירה מנצנצת. קראתי כל מאמר וכל כתבה על איך לגרום לך להעלות את הביטחון העצמי, להוריד את מפלס החרדתיות ולגדל אותך מצליח ומאושר.

 

היום, אחרי כמה וכמה שנים מאז שנולדת ונולדה גם אחותך הגיע הזמן לחשבון נפש אימהי:

 

אני לא אמא מגניבה, אני אמא "רגילה"- כמו כל שאר האימהות. לא מרשה לקפוץ על הספות או לשחק בכדור בבית אבל מקפצת איתכם באקס בוקס, לוקחת אתכם לשיט בסירות פדאלים, עולה איתכם למתקנים המפחידים בלונה פארק וצוחקת איתכם על שטויות.

 

אני לא משמיעה מוזיקה קלאסית בבית- לפעמים כן, אם זה קשור למופע בלט שהקטנה ואני רואות ביוטיוב. אנחנו שומעים מוזיקה עכשווית ואת הקלאסיקות שגדלנו עליהן כמו: משינה, פיקסיז, כוורת ואריק איינשטיין. כמובן שגם "ענן על מקל" הוא חלק מהפסקול של חיינו. 

 

אין אצלנו אוכל אורגני או קטניות מוזרות אבל יש הרבה פירות וירקות והאוכל שאתם אוכלים טרי וכולל את כל אבות המזון. אתם אוכלים כמעט הכל ונהנים לנסות יחד איתנו טעמים חדשים.

 

לא הנקתי אתכם - זה היה מסורבל וקשה ואני מודה שויתרתי מהר יחסית.

 

אני מרימה את הקול לא מעט וגם חוטאת בעונשים לפעמים - עוד לא נכנסתי לרוח החינוך החיובי תמיד אבל אני מבטיחה להמשיך לנסות...

 

אני עדיין רוצה להיות החברה הטובה שלכם, שתרגישו בטוחים לפנות ולספר בלי להסתיר- וכן, ראיתי שהגנבתם סוכריה בלי שראיתי.... שתדעו, שגם לאימהות וגם למורות יש עיניים בגב

 

אנחנו מבלים די הרבה בגינה ובפארק, אני מודה שהרבה פחות ממה שתכננתי. כשדמיינתי את זה, ישבתי במשרד ואחוזי הלחות שאפו לאפס. איכשהו, דילוגים בפארק במאה אחוז לחות וזיעה מרגישים בפועל קצת פחות מהנים מאיך שנראו בדמיון.

 

עם הטלויזיה נשברתי בגיל שנתיים אני מודה - כשכל חפצי היה ללכת להתקלח והיה מסוכן להשאיר אותך לבד עם הסקרנות שלך.. היום, אנחנו יושבים ארבעתנו בכיף עם קערת פופקורן ורואים סרט או צוחקים מ"קופיקו" ואפילו מ"רגע עם דודלי" בשחור לבן.

 

עבודות יצירה - כן, אנחנו לפעמים נכנסים למוזה יצירתית ומכינים עבודות. אבל המומחיות הכי גדולה שלי היא ברכישת חומרי היצירה- בזה אני ממש מצטיינת. בידיים מלאות בצבעי גואש עם פוטנציאל מריחה על הרצפה ועל הקירות - בזה יש לי לב הרבה יותר חלש... אני מתנחמת בעובדה שאתם מביאים מהגן ומבית הספר עבודות נפלאות.

 

מה שלא ידעתי להבטיח לעצמי, עוד כשאתה הבכור היית ברחם, זה כמה אני אוהב אתכם. כמה חיבוקים ונשיקות יהיו מוכנים לנתינה ואהבה והערצה אמיתית כלפי כל הישג קטן וחדש שאתם משיגים בכל יום. כמה הלב יתרחב וכמה אני ארצה לגונן עליכם. אז אני לא אמא "מושלמת" לפי הפרמטרים שהגדרתי לעצמי מראש אבל אני מצליחה להקיף אתכם באהבה ללא תנאי וסייג, בכל אחת משעות היממה. לתת לכם את הבטחון הכל כך בסיסי הזה, שהוא לגמרי לא ברור מאליו. 

 

שתהיה שנה נפלאה ושנמשיך להפתיע את עצמנו לטובה